מתי כדאי לפנות לאבחון?

גילת מלכאן סטיקלרו

בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכמות הילדים המאובחנים כסובלים מלקות למידה.

נראה כי לרוב הילדים בכיתה יש "הקלות" לימודיות ותוספת זמן במבחנים.

האם אנחנו מגזימים ומאבחנים יתר על המידה? אולי גם ילדינו מתקשה…

איך נדע האם הוא באמת זקוק לאבחון או שהוא מתעצל ומתפנק?

ואם מחליטים לפנות לאבחון, במה לבחור באבחון דידקטי או פסיכודידקטי?

לפניכם  10 טיפים שיסייעו לכם לגלות האם ילדיכם זקוק לאבחון דידקטי:

 √ כשנראה כי לילד יש יכולות קוגניטיביות גבוהות יותר מאלו שבאות לידי ביטוי בפועל.

     כשהצוות החינוכי או ההורים חשים שעל אף יכולותיו של הילד תפקודו הלימודי נמוך

     והוא מתקשה לממש את מלוא הפוטנציאל הגלום בו.

√ כאשר קיים תסכול רב סביב הלימודים והמטלות הלימודיות, והילד נמנע ממטלות אקדמאיות כבר

    בכיתות הנמוכות. או כאשר מופיעים קשיים לימודיים והישגים נמוכים גם כשהילד משקיע ומתאמץ.

√ כאשר הילד מציג קשיים בקריאה הבאים לידי ביטוי בקצב קריאה איטי או קריאה משובשת.

    עם זאת חשוב לזכור כי לעיתים רכישת הקריאה מתעכבת בשל חוסר הבשלה

    התפתחותית ולא על רקע של לקות למידה. מתוך כך, מומלץ לאפשר למערכות

    הרלוונטיות להבשיל, ולבצע את האבחון החל מאמצע כיתה ב'.

√ כאשר קיים קושי גרפומוטורי משמעותי- הילד מתקשה בכתיבה ומנסה להימנע מלכתוב.

    כשלבסוף כותב, כתיבתו איטית מאוד ומלאת שגיאות.

√ כאשר קיים פער משמעותי בין תפקודי למידה שונים.

    למשל, הישגים טובים במתמטיקה מול קושי ניכר בהבנת הנקרא.

√ כאשר עולה חשד כי לילד קשיים משמעותיים בזיכרון השמיעתי או החזותי.

    למשל, קושי בזכירת שמות הצבעים, קושי בזיהוי צורות גיאומטריות.

√ כאשר הילד מעדיף להתבטא בע"פ ונמנע ככל האפשר מהבעה בכתב.

√ כאשר קיים קושי בולט בחשבון ונראה כי הילד חסר הבנה מתמטית.

    למשל, כשרמת הידיעות שמפגין נמוכה משמעותית מהרמה הכיתתית, או

    כשנצפה קושי בהבנת מהות ארבע פעולות החשבון הבסיסיות.

√ כאשר על אף הלמידה והשליטה בחומר, הילד מתקשה לסיים את המבחן במגבלות הזמן.

√ כאשר הילד מתקשה להתרכז בשיעור לאורך זמן, מבצע טעויות מחוסר תשומת לב,

    מפוזר ומתקשה להתארגן ללמידה או מוסח בקלות בזמן הלמידה.

מהו התהליך האבחוני ומי רשאי לאבחן?

האבחון הדידקטי מועבר על ידי מאבחנת מוסמכת, בעלת ניסיון, שהתמקצעה בתחום

האבחון הדידקטי ולקויות הלמידה. לפני האבחון, ההורים והצוות החינוכי מתבקשים למלא

שאלונים לגבי הילד ובתחילת האבחון מתבצעת שיחת היכרות עם המאבחנת.

האבחון עצמו נמשך מספר שעות בהתאם לקצב העבודה וטווח הקשב של הילד.

במידת הצורך, ניתן לפצל את האבחון לשני מפגשים. לאחר ניתוח הממצאים הכמותיים

והאיכותיים על ידי המאבחנת, בונה המאבחנת הדידקטית תכנית אישית לתלמיד,

ובה הפנייה לגורמים מקצועיים חיצוניים במידת הצורך, המלצות מפורטות להוראה

מקדמת והכוונה לילד ולהוריו לזמן הלמידה בבית והתאמות ("הקלות") לדרכי היבחנות בבית הספר.

בהמשך, מתבצעת שיחת סיכום עם ההורים, בה ניתן להם תאור מפורט של יכולות

בנם וקשייו ונמסר להם הדו"ח האבחוני המסכם.

במידה ועלו רמזים לקשיים רגשיים, התנהגותיים או חברתיים, ממליצה המאבחנת

להורים להרחיב את האבחון שעשו לאבחון פסיכו דידקטי.

מהו אבחון פסיכודידקטי?

אבחון פסיכודידקטי, הוא אבחון המשלב אבחון דידקטי ואבחון פסיכולוגי,

וכולל מבחני אינטליגנציה המעריכים את מנת המשכל של הילד, מבחנים השלכתיים

המעריכים את הקשיים הרגשיים של הילד ומבחנים דידקטיים לאיתור לקויות למידה.

ערכו המוסף של אבחון זה על פני האבחון הדידקטי הוא בספקו פרופיל אינטליגנציה

של הילד ותמונה רחבה על יכולותיו וקשייו בתחום הרגשי, הבין אישי והחברתי.

בדו"ח האבחון מפרט הפסיכולוג המאבחן את יכולות הילד וקשייו, ומונה את תוכניות

הטיפול המתאימות לקשיים הלימודיים והרגשיים שעלו באבחון.

מתי לפנות לאבחון פסיכו דידקטי?

√ כאשר עולה חשד כי בקשייו הלימודיים של הילד מעורבים גורמים רגשיים,

    כגון, ערך עצמי נמוך, רמת חרדה גבוהה, קשיים בתחום החברתי, המשפיעים על תפקודי הלמידה של הילד.

√ כאשר קיים צורך בהתאמת מסגרת חינוכית לילד, שתענה על צרכיו הלימודיים והרגשיים.

√ כשקיימת שאלה בדבר רמת האינטליגנציה וההבנה של הילד.

√ כשניכר כי קשייו של הילד מצריכים התאמות לימודיות משמעותיות,

    כגון הבחנות בעל פה, בחינה מותאמת ועוד, שאינן ניתנות אלא בהמלצת פסיכולוג מוסמך.

מהו אבחון הפרעת קשב וריכוז?

הפרעת קשב וריכוז מאופיינת בקשיים במיקוד ושמירה על קשב וריכוז לאורך זמן,

ובהתנהגות היפראקטיבית ואימפולסיבית שמתחילה בילדות ואינה חולפת עם ההתבגרות.

בשל אופייה הרב ממידי של ההפרעה, תהליך האבחון מורכב ומצריך התייחסות

ולמרכיבים התנהגותיים, לימודיים, רגשיים וחברתיים.

כיום, אין מבחן מובהק המאשר או שולל חד משמעית את קיומה של הפרעת קשב וריכוז,

והפסיכיאטר או הנוירולוג המאבחן נעזרים במגוון כלים אבחוניים, בניהם דיווח סובייקטיבי של

הילד ומשפחתו, שאלון קונרס להורים ולצוות בית הספר, מבחנים הבודקים תפקודים ניהוליים

ולעתים גם מבחנים ממוחשבים כגון TOVA או BRC.

מתי כדאי לפנות לאבחון הפרעת קשב וריכוז?

יש לפנות לאבחון כאשר קיימת הנמכה ביכולת הקשב והיכולת לקלוט מידע מהסביבה,

נטייה למוסחות, שכחנות וקשיי התארגנות, תנועתיות רבה, הנמכה בהישגים הלימודיים,

בעיות התנהגות, קשיים חברתיים על רקע הצקות וקושי להשהות תגובה ולפעול בהתאם לכללים.

מרבית האבחונים נערכים במהלך שנות בית-הספר היסודי והתיכון,

על אף שהרמזים להפרעה מופיעים כבר בשנות הילדות המוקדמות.

מה מקבלים בעקבות האבחון?

בעקבות האבחנה מותאם לילד טיפול תרופתי כגון רטלין לסוגיו השונים או קונצרטה,

שיסייע במיקוד הקשב ובהתמודדות עם הסימפטומים השונים.

עם זאת יש לזכור כי האבחון אינו מציע פתרון לקשיי הלמידה או לקשיים הרגשיים

והחברתיים הנלווים לא אחת להפרעת הקשב והריכוז.

לשם כך מומלץ להסתייע בשיעורי הוראה מקדמת ובטיפול רגשי המחזק

את ביטחונו העצמי של הילד ומסייע ברכישת מיומנויות חברתיות.

הילד אובחן, מה קורה עכשיו?

לקויות למידה וקשיי קשב וריכוז מצריכים עבודה טיפולית ממושכת וארוכת טווח,

שאינה מסתיימת לאחר האבחון.     

חשוב שההורים יהיו מעורבים ויסייעו לילד בארגון וביצוע המטלות הלימודיות בבית,

בשמירה על קשר עקבי עם צוות בית הספר ובסיוע לילדם בפן החברתי ובמתן

תמיכה רגשית רחבה, לעיתים בליווי אנשי מקצוע.

אם אתם מרגישים כי ילדכם זקוק לאבחון אך אינכם בטוחים בכך, מומלץ להתייעץ עם מחנכת הכיתה

וצוות בית הספר המכיר את הילד ואת תפקודו בכיתה. בדומה, ניתן לפנות למאבחנת עצמה,

או לרופא הילדים,לתאר בפניהם את הקשיים שמציג הילד, ולהתייעץ עימם האם יש צורך באבחון, ואיזה אבחון מומלץ.

כותבת המאמר: גילת מלכאן סטיקלרו,

פסיכולוגית קלינית מומחית לטיפול בילדים ובמשפחה ומאבחנת פסיכודידקטית.

לשיחת ייעוץ התקשרו 050-7587277