אני בהריון – אז למה אני עצובה?

כל הסובבים אותך, כמו גם משפחה קרובה וחברות, מתייחסים להריון שלך בחרדת קודש.

את רואה את חברתך הטובה, הריונית כמוך, מפזמת שירי ערש לעובר שלה ומלטפת את בטנה,

חברה אחרת מתארת לך את החדר המתוק שהיא מתכננת לנסיך שלה כשייוולד, ואילו לך, לך בא לבכות…

לא שאינך שמחה חלילה.

תמיד רצית ילדים ואת יודעת שקבלת מתנה מיוחדת, 

אבל בתוך כל השינויים הגופניים שאת עוברת (מי זו השמנה הזו?!),

כמו גם שינויים רגשיים וחששות שאת חווה (האם יהיה לי זמן לעצמי?

ואיזו מן אמא אני עומדת להיות?) את מרגישה שאיבדת את עצמך

ונעה מקיצוניות אחת לשנייה.

רגע אחד כולך ציפייה נרגשת לקראת התינוק

ובמשנהו את נבהלת ומקווה שיישאר עוד קצת בפנים וייתן לך זמן לעצמך…

"האם אני נורמאלית?" את תוהה.

"האם זה נורמאלי להרגיש אמביוולנטית לגבי העובר הזה?"

ואולי אפילו, בחדרי חדרים, להצטער לפעמים שהוא הגיע?

את כל כך בודדה ומבולבלת, ומתמלאת רגשות אשמה.

אחרי הכול "ילדים זה שמחה", אז את מי אפשר לשתף שאת לא תמיד מרגישה כך?!

זה כל כך מובן.

את לקראת שינוי גדול ומשמעותי בחייך.

בקרוב יהיה מישהו קטן שיהיה זקוק לך כל כך עד שלעיתים תאלצי לוותר על צרכייך שלך.

המחשבה הזו עשויה לעורר חששות ודאגות, המלווים פעמים רבות את חווית ההורות עוד בטרם נולד התינוק.

צעד שני לבריאות הנפש של ילדך – טפלי בבריאות הנפש שלך!

הרשי לי לחדש לך, שאת בחברה טובה.

כפסיכולוגית אני יכולה לומר לך בוודאות, שלפחות 50% מהנשים ההריוניות,

חוות או יחוו את התחושות שאת עוברת ויחושו ממש כמוך, כך שאת לחלוטין "נורמאלית".

אני יכולה להוסיף ולספר לך, כי נשים שזכו (והן מעטות לצערי)

לשפוך את ליבן בפני מישהו שמסוגל להכיל את המחשבות "האיומות" שלהן

מבלי לשפוט אותן ולגנות אותן, השתחררו מאותן מחשבות, 

ומצאו בתוכן את כוחות האהבה והנתינה הטבעיים, שתמיד היו שם.

כשאת מלבנת את הרגשות האמביוולנטיים שלך, את מעניקה לעצמך

את המרחב המגיע לך, להיות אותנטית ולחוות את התהליך במלואו.

כשאת מאפשרת למגוון התחושות שלך, גם למורכבות ולמנוגדות לבוא לידי ביטוי,

את למעשה סוללת את הדרך לתחושות החיוביות והנעימות יותר.

אין שום פסול במה שאת מרגישה, זה לגמרי בטווח הנורמאלי,

וגם אם כרגע את אמביוולנטית, אין זה אומר שלא תאהבי את ילדך, כך שאת יכולה להיות רגועה לגמרי.

תני לעצמך וכמה שיותר:

• מרחב ביטוי לגיטימי למנעד הרגשות שלך, "הטובים" ו"הרעים".
• כתבי יומן אישי, בו תרשי לעצמך להיחשף ולהעלות על הכתב את כל תחושותייך ללא שיפוט או סינון.
• בקשי חיבוק, ליטוף ומגע מאוהבייך. מגיע לך.
• שתפי את בן זוגך בהדרגה בתחושותיך, יתכן שגם הוא חושש כמוך אך מתבייש להודות בכך.
• שתפי חברה שאת בוטחת בה שלא תטיף לך מוסר, אלא תתמוך בך, ובמידת הצורך, אל תהססי לפנות לאיש מקצוע.
• ערכי הכנות ללידה הצפויה הן מההיבט הנפשי רגשי ולא פחות מכך מההיבט הלוגיסטי.

האם את בהריון או אם לילדים בגילאי לידה עד בית ספר?

מוצאת את עצמך מותשת מהתמודדות יומיומית סביב שעת ההשכבה?

נבוכה למול מאבקי הכוח של גיל שנתיים?

לא בטוחה מתי לגמול מחיתולים?

ומעל לכל- תוהה מה עושים עם התפרצויות הזעם ואיך מציבים גבולות עם אהבה?

זה הזמן לתקשורת בונה!
צרי קשר וקבלי מענה מקצועי ואפקטיבי לכל שאלותייך.
*המענה ניתן במסגרת פגישה פרטנית.

תקשורת בונה
מרכז לאבחון, יעוץ וטיפול פסיכולוגי, בשיטת מלכאן-סטיקלרו.

שיטת "מלכאן-סטיקלרו" פותחה במטרה להעצים את משאבי ההורות הטבעיים,

תוך מתן הדרכה, אבחון ויעוץ פרטני להורים, החל מתקופת ההיריון ועד לגילאי  בית הספר.

מרכז תקשורת בונה מציע מענה להורים וילדיהם במגוון תחומים:

טיפול פסיכולוגי פרטני להורים ומתבגרים, טיפול רגשי לילדים המשולב בהדרכת הורים,

טיפול משפחתי\זוגי, טיפול קבוצתי, ייעוץ פסיכיאטרי, אבחון פסיכודידקטי ודידקטי,

ייעוצי שינה, טיפולי קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק והומיאופתיה.

גילת מלכאן סטיקלרו, מנהלת המרכז ומפתחת השיטה,

פסיכולוגית קלינית למבוגרים, נוער וילדים, מייעצת להורים ומאבחנת,

מרצה ומנחה צוותים חינוכיים בטיפות חלב, גנים ובתי ספר, בתחומי התפתחות ובריאות נפשית.

יש לך חברות שעשויות להיתרם מהסדרה?
שלחי אליהן את הקישור הבא: http://tikshoretb.co.il/%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%AA-%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%94/